פרשת יתרו – עשרת הדיברות

פרשת השבוע בה מוזכרות 10 הדיברות , נקראת על שם יתרו – כהן מדיין.

יתרו שהוא גוי (למרות שיש אומרים שהוא או בניו התגיירו), דווקא הוא זכה שהפרשה עם מעמד הר סיני , שמהווה הוכחה ומודל לקבלת התורה היומיומית שלנו – תקרא על שמו.

ויש שדרשו זאת על כן שמתן התורה אינו רק לעם היהודי או למאמינים שבו אלא לכל אדם ואדם בעולם, שרוצה לקיים את העולם , מבחינה מוסרית וערכית .

לכן מכיוון שהמצוות ב-10 הדברות ומעמד קבלת התורה הם אוניברסלים נקראת הפרשה על שמו של יתרו.

אחת מהדברות המעניינות היא: " לא תענה ברעך עד שקר" ( פרק כ' פס' יד')

שאלתי את עצמי שנים רבות , מדוע לא פשוט  "לא תשקר" , כמו שכתוב " לא תנאף " ," לא תגנוב" וכו'?!

הרי אם מדובר "בעד" שקר – זה כבר לכאורה מקרה ספציפי בו נקרא האדם לעדות ומשקר שם?! מה גרם לתורה להתנסח ב"עד שקר " ולא ב"דבר שקר"?!

ראיתי פרוש מקסים של הרש"ר הירש על התורה על פסוק זה.

ישנם 2 סוגי עדים:

"עדי הכחשה "- שעדותם שקר

"עדי הזמה" – שאולי עדותם נכונה אך הוכח כי לא יכלו לראות אותה ולכן נפסלו.

וכותב הרש"ר הירש: עדים שהוכחשו – עדותם שקר , עדים שהיזמו – הם גופם שקר…לכן לא נאמר לא תענה ברעך דבר שקר , כי אם " עד שקר, , לא רק דבר העדות ,שקר הוא ,אלא גם גוף העדים.

כלומר : העדים שהכחישו אותם שיקרו , יכול להיות שמפחד או מרגע של חולשה , זה מאד טבעי שאדם רואה משהו ומפרשו אחרת , אן שאדם נחלש ומשקר לרעהו , פה  זה אולי מובן , שהרי העדים היו בסיטואציה עצמה ולכן "רק" דבריהם שקר. לעומת זאת  עדים שהזימו אותם , הרי אמרו שהם בכלל לא יכלו להעיד שהרי היו במקום אחר , אלו עדים שממש המציאו העיניין , זה נעשה מתוך תכנון או מתוך רוע לב מכיוון למי שהעידו לרעתו ונפגע מכך מאד ,ולמרות שעדותם אולי נכונה , כי זה מה שקרה במציאות – הם – העדים עצמם הם השקר, וזה לכאורה חמור יותר , ולכן זה מה שמופיע בעשרת הדברות.

כשנברא האדם עמדו כיתות של מלאכים והתנגדו לבריאתו, מידת האמת היא אחת מהמרות שהתנגדה לבריאת האדם  שטענה שכולו מלא שקרים, מה עשה הקב"ה זרק אותה לארץ כמו שכתוב: "אמת מארץ תצמח" (ע"פ מדרש בראשית רבה), רק האדם מועד לשקר , אבל רק ל"דבר שקר", אדם שמשקר כדי לפגוע באדם אחר  ובעוד שהוא רחוק מאד מן האמת – עניין זה חמור לפחות כמו לא תרצח…

ולכן אפשר לשקר  (כי זה טבעי) אבל לא להפוך זאת למנגנון..

חברים יקרים!

השבוע נתקלתי באופן אישי ב-2 מכתבים שקריים שנכתבו בעניין מסוים וראיתי הבדל גדול בניהם.

המכתב הראשון של דברי שקר כשהכותב אותו נכח בסיטואציה אך שיקר במצח נחושה – זה אולי טבעי אבל בודאי לא רצוי, אולם השני – היה מנותק מן המציאות והפך את כותבו לשקר.

שני הדברים איומים ונוראיים (אם כי בסוף צריך אולי לסלוח ולרחם על כותביהם..)

אולם בכדי לקיים חברה חזקה אנו חייבים לעבוד קודם כל על "איש השקר", שבעצם הופך את חברתנו במהותה לשקר , וזוהי הסכנה הגדולה.

ואיך עושים זאת? פשוט מאד "אמת מארץ תצמח".

חיזקו ואימצו ויהי ה' עמכם!

                                                                            בברכת שבת שלום ומבורכת

                                                                               הרב ספי שרמן