פרשת 'בא'

פרשתנו שבעיקרה עוסקת במכות האחרונות וביציאה ממצריים לכיוון ים סוף , מסיימת ב-2 מצוות –תפילין ופטר רחם של החמורים.

בין לבין אנו מוצאים פסוק מעניין שעל משמעותו חולקים התנאים במדרש:

"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה "

ומצאנו בילקוט שמעוני "ושמרת את החוקה למועדה מימים ימימה " – ימים ולא לילות

מימים – ןלא כל הימים ,פרט לשבתות וימים טובים – דברי רבי יוסי הגלילי.

רבי עקיבא אומר לא נאמר חוקה זאת אלא כנגד הפסח בלבד" (ילקוט דרשה רבב שמות ).

המושג – חוקה : מוסבר על ידי רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי בצורה שונה , בעוד רבי עקיבא קושר זאתליציאת מצרים ולחג הפסח , רבי יוסי הגלילי קושר זאת למצוות התפילין היומיומית חוץ משבתות וחגים טובים ,(ויש דעה במדרש אחר שאומרת שהחוקה = כל המצוות כולן.)

לכאורה מחלוקת בדיוק של הפסוקים ובמיקומו של הפסוק שמסכם בעצם את יציאת מצרים ואת מצוות התפילין הנילוות.

אולם לעניות דעתי חולקים פה רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי בסוגיה עמוקה יותר,

ר"י הגלילי מבין שיציאת מצריים הייתה ,ונזכרת כל שנה ושנה בחג הפסח , אך הרעיון המרכזי שלה והוא החידוש הגדול של גאולה וחירות – אותו אנו צריכים לחוג ולהיזכר בכל יום – החוקה הגדולה היא התפילין שאנו  לובשים בכל יום ,כשהם בעצם לוקחים אותנו הרחק מיציאת מצרים אבל נובעים ממנה .

לעומתו רבי עקיבא רואה בארוע יציאת מצרים יסוד מארגן ומוביל גם בכל הדורות ולכן לפיו החוקה הגדולה הוא חג הפסח שנחוג כפי שרש"י מביא: "מימים ימימה משנה לשנה " (רש"י בעצם פסק רבי עקיבא).

ר' יוסי הגלילי אומר שהמהפיכה של יציאת מצרים הפכה את העולם , ועל כן כל דבר ניראה כבר אחרת , לעומת רבי עקיבא השורר כניראה בכל דור ודור, יציאת מצרים הקדימה רלונטית ומהווה רעיון ערכי ומוסרי למציאות היומיומית.

2 שיטות אלו ניתן להבינן כ-2 צדדים של אותו המטבע.

יהודי קם בבוקר ומניח תפילין (וכל כך מתוק הייתה השבוע תמונתו של ח"כ בני גנץ , מניח תפילין בין טיסה לטיסה בשובו מארה"ב).ובכך עושה בעצם שתי פעולות, את פעולת רבי עקיבא – שהרי הפרשיות בתפילין קשורות ליציאת מצרים ולכן נושא על ראשו וידיו את הפסח… ולעומת זאת מביא לידי ביטוי גם את דעתו של ר' יוסי הגלילי – בקיום מצווה , חיבור לקב"ה וללא האקט הלאומי , היסטורי דווקא.

יש פה חיבור של עבר ועתיד , היסטוריה ומציאות , ערך לאומי וערך אישי.

גם ר' עקיבא וגם ר' יוסי הגלילי (חג הפסח הוא חג שלקיום בחבורה מול התפילין שהן מצווה אישית) נכנסים אנו לתקופת בחירות וצריך כל הזמן לחשוב על היחס בין הכלל לפרט , בין זכויות הפרט לזכויות הכלל, בין הדרישה והדאגה לכלל לבין הזהירות בפגיעה בחייו ובנפש הפרט.

צוות יקר:

מנהיגות התלמידים חשבו שדווקא בשעה שכזו , שבה דואגים כולם לכלל חשוב להכיל גם את ערך הפרט ושחס ושלום לא נפגע בפרט דק ולשון הרע וכדומה.. על מנת להיטיב עם הכלל ולכן יצאו במבצע: "גם אני בוחר בלשון אחר" חשוב מאד להיות שם לכל אורך הדרך לפני הבחירות ואף אחריהן .

                                                                                         בברכת שבת שלום

                                                                                           הרב ספי שרמן