פרשת השבוע – שמות

הרמב"ן בהקדמתו לספר שמות מכנה את הספר –"ספר הגלות והגאולה".

מורי ורבי הרב עמיטל זצ"ל מעמת 2 מדרשים המסבירים ממתי התחילה הגלות ומה טבעה.

"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" – ללמדם שכל זמן שאחד מהם קיים מאותן שירדו למצרים לא שעבדו המצרים לישראל"(שמות רבה פרשה א').

כלומר: כבר בתחילת פרשתינו אנו מדגישים כי תחילת הגלות היא בהעלמות של דור בניו של יעקב , כלומר: כל עוד הם חיו , המצרים לא שעבדו את ישראל ורק לאחר מותם החל השיעבוד.

לעומת זאת ישנו מדרש בפרשת ויחי שממנו מובן אחרת .

"ויחי יעקב בארץ מצרים – למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של התורה? אלא כיוון שנפטר אבינו יעקב , התחיל שיעבוד מצרים על ישראל"(בראשית רבה פרשה צו').

אז מתי התחילה הגלות במות יעקב או במות בניו?!

הרב עמיטל נעזר בדברי הרמב"ן – על פרשתינו , על מנת להסביר את הסתירה לכאורה.

ישנן 2 סוגי גלות :

האחת- עם שמתנתק מסביבתו הגאוגרפית.

השניה – עם שמתנתק ממורשתו הרוחנית והמוסרית , למרות שהוא נמצא על אדמתו , חשבתי לעצמי ואינני יודע איזו גלות אכן קשה יותר וקלה לתיקון?!

השבוע חוויתי חוויה מיוחדת , נוכחתי בכנס של מנהלי בתי ספר שמוכנים לשלב מורים עם צרכים מיוחדים בבית ספרם.

פגשתי שם בחורה ממוצא ערבי שמלמדת מוזיקה בכיתה א' בכפרה .

היא סיפרה כי כבר כשהייתה בת 8 התראינה בטלוויזיה ואמרה שהיא תהייה מורה למוזיקה – למרות שהיא עיוורת…והנה הגשימה את חלומה.

הבטתי בכנס בפני המנהלים והמורים המעטים שהיו בו.. ושמעתי ש-90% מהמורים בעלי צרכים מיוחדים לא מוצאים עבודה , וחשבתי לעצמי שהשבוע רואיין שר החינוך ויצא "קצפם" של אנשי החינוך סביב 3 סוגיות : הקהילה הלהטבית, היחס לפלשתינים והיחס למהגרי העבודה.

3 סוגיות שאכן נידונות במדינת ישראל וקורעות את החברה ואכן מבחינתי אכן חייבים להפעיל אמות מידה מוסריות כלפיי אלו שבשולי החברה או שונים מהנורמה שהייתה מקובלת עד כה, וכן כבוד והתחשבות כלפיהם וכלפיי הרוח הליברלית שנושבת בחברתנו ובמדינתנו, אך לעיתים שוכחים אנו כי לסוגיות אלו יש רייטינג גבוה כי לרוב מי שמוביל אותם אלו האוכלוסיות החזקות בישראל והשפעתן רבה. (וכך צריך להיות וברוך השם שהם משפיעים ודואגים לחלשים ולמוחלשים).

אך ישנם בעלי צרכים מיוחדים שאינם נמצאים בקדמת הרייטינג ואינם "נספרים" ונלחמים בשבילם בכל הכח וחלקם נמצא בשכבות סוציואקונומיות נמוכות ואין להם פה .

דווקא פה אנו צריכים להתערב ולנסות לעשות את השינוי הנצרך .

מורה עם צרכים מיוחדים שמלמד ילד, הוא מורה לחיים ושום סיפור או סרט לא יכול להחליפו.

עם שדואג לחלשים –בחברה ולא מסיבות פוליטיות או של קרבה אישית – הוא עם שיכול לחסל את הגלות המוסרית והרוחנית ובמיוחד שהצליח לחסל כבר את הגלות הגאוגרפית.

צוות יקר !

בידי אנשי החינוך המשימה לסיים את הגלות הרוחנית והמוסרית בהדגשת הדאגה לחלש, לגר, ליתום ולאלמנה וגם לאותם אלו שהקב"ה נתן להם וגם לנו את האתגר במיצוי יכולותיהם.

תלמידנו קיבלו אתמול הדרכה להתרמה לארגון אלי"ט העוסק בקידום הטיפול בילדים אוטיסטים.

זכורני איך בחתונתה של אחת מבנותיי –שהייתה בשירות לאומי בבית הספר של פורשטיין בירושלים ועבדה עם תלמידים עם תסמונת דאון ואוטיסטים , רקדו בתי הודיה ובעלה דויד עם חניכיה מבית הספר –ריקוד מרומם …ומבחינתי זה היה אחד משיאי החתונה

בואו נמשיך לרקוד עימם גם ביום יום!

                                                            בברכת שבת שלום ובשורות טובות

                                                                           הרב ספי שרמן