סדר הדלקת נרות חנוכה

סדר הדלקת נרות חנוכה  ודברי תורה של תלמידי י'2 תיכון ראשית ת"א

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְנִי מְכַוֵּן בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנוּכָּה לְקַיֵם מִצְוַת בּוֹרְאִי כַּאֲשֶׁר צִוּוּנִי חֲכָמֵינוּ ז"ל לְתַקֵן אֶת שׁוֹרְשָׁה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון
בוראנו. ויהי נעם ה' אלוהנו עלינו ומעשה ידנו כוננה עליה ומעשה ידנו כוננהו.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

בערב הראשון מוסיפים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים
וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. שֶׁעָשִׂיתָ
לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ
הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל מִצְוַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ
קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם
בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל
נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ אֲדֹנָי כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי: אֲדֹנָי אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ  וַתִּרְפָּאֵנִי: אֲדֹנָי הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר: זַמְּרוּ לַאֲדֹנָי חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ: כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם: אֲדֹנָי בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז. הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל: אֵלֶיךָ אֲדֹנָי אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן: מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ: שְׁמַע אֲדֹנָי וְחָנֵּנִי אֲדֹנָי הֱיֵה עֹזֵר לִי: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה: לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם אֲדֹנָי אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת
הַמִּזְבֵּחַ:

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה. חַיַּי מָרְרוּ בְּקוּשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה. וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה. חֵיל פַּרְעֹה וְכָל
זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה:

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי. וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי. כִּי זָרִים עָבַדְתִּי. וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי. קֵץ בָּבֶל. זְרֻבָּבֶל. לְקֵץ
שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי:

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא. וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה. רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ. וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ. רֹב

בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים. וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים. וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשֶׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים. בְּנֵי
בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת דַם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה. כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל
צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה:

הלכות חנוכה

מקום ההדלקה:
מקום ההדלקה הוא בצד השמאלי של הדלת או על החלון במקום בו יהיה פרסום הנס כי כל המצווה זה לשם זיכוי הרבים

זמן ההדלקה:
זמן הדלקת הנרות הוא מצאת הכוכבים עד חצי שעה ואם לא יכול להדליק בזמן יכול להדליק כל הלילה עד 20 דקות  מעלות השחר(אפשר למנות שליח בזמן האונס)

אכילה קודם ההדלקה:
אסור לעשות ארוחה קבע קודם הדלקה שמא ימשיך וישכח להדליק את הנרות מותר לאכול סעודת ארעי (פחות מ54 גרם)                      

חיוב ההדלקה: 

כולם חייבים בנר חנוכה ,ילדים בגיל מצווה נשים וגברים וכן כפי שנאמר קודם, אפשר למנות שליח שיכוון בהדלקה ויוציא את הקהל ידי חובה.                    

כמות השמן בנר:
צריך שיהיה כמות שמן המספיקה לחצי שעה לאחר צאת הכוכבים (כל השמנים כשרים אך אפשר להדר בשמן זית)

אופן הדלקה:
בלילה הראשון יניח את הנר בצד ימין של החנוכיה ואת השמש במקומו המיועד ויברך את כל שלושת הברכות ומיד ידליק את הנר הראשון ובשאר הימים יוסיף נר ליד קודמו מצד ימין לשמאל וידליק משמאל ימין.

ערב שבת:
בערב שבת שחל בחנוכה צריך להדליק גם נרות חנוכה וגם שבת, מה עושים? תחילה ידליק הבעל נרות חנוכה ואחר כך תדליק האישה נרות שבת מי שיש לו נר אחד ידליק נר שבת משום שלום בית.

עשית מלאכה בזמן שהנרות דולקים: נוהגות הנשים לא לעשות מלאכה במשך חצי שעה .

מה קודם תפילת ערבית או נר חנוכה? אדם שהגיע לביתו מאוחר ולא התפלל ולא הדליק יתפלל תחילה ואז ידליק נרות.

מגישים: אוריאל חמדני ודוד זהבי

א' חנוכה

התורה היא האנרגיה שלנו

חנוכה ופורים הינם חגים, שאינם עתידים להתבטל:
"אם כל המועדים יהיו בטלים – חנוכה ופורים לא בטלים". על עדיפותם של
חנוכה ופורים על שאר המועדים כתב הרב אליהו כי טוב בספרו ה"תודעה". משל
למה הדבר דומה: לסוחר אחד שנתנו בידו ממון לעשיית מסחר, הלך ועשה מסחרו והרוויח
ממון הרבה משלו.  לאחר ימים, אפילו אם
יבואו ליטול ממנו מה שנתנו לו – הרי שאת מה שהרוויח משלו לא יוכלו לקחת… והנמשל:
כך המועדים האמורים בתורה, ניתנו בחינם לישראל, ולא מחמת זכויותיהם. ואילו חנוכה
ופורים ניתנו להם לישראל בזכות מעשיהם הטובים, שחרפו נפשם על האמונה הטהורה
בחנוכה, וברצון עצמם קבלו עליהם ברית התורה בפורים ולא כפו עליהם הר כגיגית. וכל
זאת , כאשר היו נתונים ביד בזוזיהם ומשעבדיהם. משום כך, אפילו ייטלו מהם המועדים
האחרים – חנוכה ופורים שזכו להם במעשיהם, לא יינטלו מהם ולא יהיו בטלים לעולם!

 במסכת שבת דף כא נאמר: "מאי חנוכה דתנו
רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה…", את דברי הגמרא הללו – מסביר ר' מאיר
שפירא מלובלין כך: מאי חנוכה? – מהו סודם של ימי החנוכה? תנו רבנן! – את הכוח
לעמוד איתנים אל מול הקמים עלינו, אנו מקבלים מ"תנו רבנן", לימוד התורה
ושמירת המצוות, רק כך נוכל להם! התורה היא מקור האנרגיה של עם ישראל לעמידה מול כל
העומדים עלינו לכלותינו וממילא בכוח כזה לא יתבטל חנוכה לעולם!

מגיש: אוריאן ישמח משה

ב' חנוכה

הידעת…

1) שאנטיוכוס שגזר את הגזרות בחנוכה, הוא אנטיוכוס הרביעי. לעומתו אנטיוכוס השלישי, לא היה נגד היהודים והוא אף הגיע לנפוש בירושלים.

2) שבכורדיסטאן נהגו לשרוף בובה של אנטיוכוס לאחר קריאת מגילת אנטיוכוס.

3) שעל הסביבון בישראל מופיעות האותיות נגה"פ שפירושן נס גדול היה פה, ואילו בגולה מופיעות האותיות נגה"ש שפירושן נס גדול היה שם.

4) שסיפורי המכבים (כגון "מגילת אנטיוכוס") הם כתבי קודש נוצריים, אבל ביהדות נחשבים כ"ספרים חיצוניים" ואינם מוגדרים ככתבי קודש.

5) ש"סוכות של כסלו" היה שמו המקורי של חג החנוכה מפני שמסופר בספר מקבים ב' טעם נוסף לקביעת שמונת ימי החנוכה והוא השלמה לחג הסוכות שאותו לא זכו היהודים לקיים באותה שנה בגלל גזרות אנטיוכוס.

6) שבחג החנוכה נהוג לתת לילדים "דמי חנוכה" שהם באופן מסורתי מטבעות בשווי נמוך. יש הנוהגים אף לתת מטבעות שוקולד המשמשים לעיתים תחליף למטבעות אמיתיים.

7) שהיום האחרון של החג נקרא "זאת חנוכה" משום שבקיראת התורה ביום זה מופיעות המילים "זאת חנוכת המזבח".

8) שספרי ההיסטוריה רושמים את השם "מקבי" עם האות ק', וזאת משום שהמילה "מקבת" פירושה – פטיש גדול.

9) שהסביבון מסמל את חנוכה בכך שהוא קם ונופל, נופל וקם, כמו החשמונאים במלחמתם נגד היוונים.

10) שיהדות רומניה ואוסטריה נהגו להדליק נרות חנוכה שעשויים מתפוחי אדמה. הם נהגו לרוקן את תפוחי האדמה מתוכן ואז למלא אותם בשמן ולהניח בהם פתילות, ובכל יום הוסיפו תפוח אדמה נוסף.

מגישים: רן שיליאן ואור ניסים.

ג' חנוכה

נס בדרך הטבע

נשאלת השאלה: מדוע בגמרא (מסכת שבת) הוזכר נס פך השמן כנס המרכזי, ואילו בתפילה ב"על הניסים", הוזכר נס
הניצחון של המכבים על היוונים כמרכזי ונס פך השמן לא מוזכר כלל? 

תירוץ ראשון מופיע בשם הרב צבי יהודה קוק בו הוא מסביר שישנם שני סוגי ניסים – נסיים גלויים וניסים נסתרים. הסוג הראשון: נס גלוי – בנס זה השמן דלק יותר מהרגיל כנגד חוקי הטבע, במקום יום אחד הוא דלק שמונה ימים. הסוג השני: נס נסתר –
זהו הניצחון של החשמונאים המעטים והחלשים, אל מול היוונים הרבים והחזקים. את הנס הזה ניתן להסביר באופן טבעי. כגון, שחשמונאים הכירו את הכירו את אזור המלחמה וידעו היכן וכיצד להפתיע את האויב וכו' וזאת סיבת הניצחון.

לסיכום : אנו מזכירים את הנס המלחמה בעל הניסים, משום שבעת התפילה אין חשש שאדם יבוא ויטעה לחשוב שנס המלחמה, היה באופן טבעי ללא עזרה משמים. אלא ברור הדבר, שהקב"ה עזר במלחמה ועל כן הם נצחו. ואילו חכמים בגמרא, הדגישו את הנס הגלוי, על מנת שממנו נלמד שכל הניסים שנעשו בחנוכה, בין הגלויים ובין אלה שלא – היו בהשגחת הקב"ה. מכאן ניתן ללמוד מסר גם לדורנו. כאשר עם ישראל נלחם ומנצח במלחמות, כגון: מלחמת ששת הימים, שבה הבסנו את אויבנו. צריך לדעת שהקב"ה הוא אשר עומד לימין חיילנו ונותן להם כוח והצלחה לנצח במלחמות.

מגישים : מטיקו מקונן, עומר סלמה.

ד' חנוכה

ההבדל בין נרות חנוכה לנרות המנורה במקדש

נס פך השמן הוא הסיבה הישירה למצוות הדלקת נר חנוכה, אבל מעניין הדבר שבעוד שבמנורת בית – המקדש היו רק שבעה נרות, הרי בחנוכה יש שמונה נרות. ההסבר על כך הוא, שהמנורה שדלקה בבית-המקדש, התאימה למצב רגיל וטבעי, שבו הרוחניות שולטת, שכידוע הספרה שבע – הינה הספרה שמציינת את הטבע. במצב רגיל זה, כאשר אפשר לקיים את רצון השם ללא כל הפרעות ומכשולים ועל כן ניתן להסתפק בשבעה נרות. אבל כאשר נוצר מצב בלתי – רגיל, כשהחשיכה הרוחנית עולה וגוברת, אי-אפשר להסתפק בשבעה נרות, אלא צריך להדליק שמונה נרות, שכידוע שהספרה שמונה מציינת את העל-טבעי. נרות החנוכה באו דווקא בעקבות התגברות כוחות הנגד והתעצמות החושך. כאשר נתרבו הקשיים והשתבש מצב הדברים הרצוי והטבעי, שוב אין די בשבעת נרות המנורה. כנגד תגבורת החושך, דרושה גם תוספת באור. זו, בעצם, מטרתם של נרות החנוכה להאיר באור רוחני-אלוקי את חושך העולם, המסתיר ומעלים על האמת האלוקית. ולכן, כדי שנוכל לעמוד במשימה זו בתקופה של חשיכה רוחנית גוברת, ניתן לנו הנר השמיני, הנר הנוסף. 

כמו כן איננו מדליקים בכל יום אותו מספר נרות, אלא הסדר הוא שמוסיפים מיום ליום. בכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים, לכאורה, אל השלמות אל היום השביעי, שבו מדליקים שבעה נרות כנגד שבעת הנרות של מנורת בית –המקדש, אולם מיד למחרת אומרים לנו: הדליקו נר נוסף, נר שמיני! דבר זה ממחיש את הצורך להגביר אור כנגד התעצמות החושך.

מגישים: נועם
שער ונתנאל לילה

ה' חנוכה

תפקיד המנורה והשמש

בגמרא נאמר שהחשמונאים נכנסו למקדש וטיהרו אותו ,הם לא מצאו את המנורה הטהורה והיו צריכים לעשות מנורה חלופית משיפודים של ברזל ויש אומרים שהייתה עשויה מעץ. אחת השאלות המתעוררות בעקבות נס חנוכה היא שנעשה דווקא בשמן שהספיק לשמונה ימים היא-מדוע לא נעשה אותו נס גם במנורה עצמה שבה הדליקו שמן? האם זה כבוד של המנורה שיעשו אותה משיפודי ברזל או מעץ? למה דווקא בשמן נעשה הנס שמסמל את חנוכה ולמה לא במנורה? לפי דברי הרב קוק זצ"ל ההבדל בין המנורה לשמן הוא השימוש בהם, המנורה כלי חומרי המשמש אמצעי הדלקה ולעומת זאת השמן מסמל את הרוחניות האלוקית שיש בחג.

דבר שני שאנו רוצים להוסיף בשם "חשמונאים" יש רמיזה לגזרות היוונים כשכל אות מייצגת גזירה מסויימת:

חודש- לא לקדש חודשים.

שבת-גזירה נגד שמירת שבת.

מילההגזירה שלא לקיים ברית מילה.

נשים/נישואיןהגזירה "בתולה הנישאת תיבעל להגמון תחילה".

אין לנו חלק באלוקי ישראל.

מקדש/מנורהכיבוש המקדש ושטימאו את כל השמנים.

בחנוכה אנו מדליקים, בנוסף לנרות החיוב, גם "שמש", כדי שאם נבוא להשתמש בנרות החנוכה-יהיה זה לאור השמש, ולא לאור
נרות החנוכה. נשאלת השאלה-האם גם כיום, כאשר יש חשמל ברוב הבתים, עדיין צריך להדליק שמש, הרי אדם לא נהנה מאור הנרות בשעה שיש חשמל בביתו? ונראה לומר שעדיין צריך שמש, בגלל החשש שיהיה הפסקת חשמל. עוד נראה לומר שצריך שמש, כי יש חשש שאם החנוכיה תהיה בתוך "אקוריום", יבוא לשים את הסופגניות על זה על מנת לחממם, ובכך יעבור על האיסור להשתמש לאור נרות החנוכה לצרכיו האישיים. העולה מדברינו, שגם כיום ראוי להדליק נרות חנוכה עם "שמש".

מגישים: ברנהו זרו וזמנה אמדלו

ו' חנוכה

חכמת יוון היא חושך

יש השואלים מדוע מלכות יוון מכונה "חושך", הרי  זה ידוע שהיוונים הוסיפו הרבה מאור החוכמה, המכונה 'אור' ומאירה את העולם, שכן "חוכמת אדם תאיר פניו". הכינוי העתיק לחכמים היה 'אנשי האור' או בתרגום לעברית 'הנאורים'. חז"ל רצו לגלות את עינינו שאין חושך כאור הזה של יוון, אלא נשאלת השאלה מדוע? הרי הרמב"ם למד מאריסטו חוכמה, למרות שהוא היה פילוסוף גוי.

החוכמה האנושית הגדולה מפריעה לענווה והצניעות הנדרשת כאשר אנו עומדים מול אלוקים. מכיוון שהחוכמה היוונית הובילה בריבוי חוכמתה לחושך הגדול של הכפירה, לשכחת התורה ומצוותיה, להשכחת הקשר שבין האדם והעולם לאלוקים. זוהי חוכמה שתחילתה אור אבל סופה חושך גדול ונורא. לכן חז"ל כינו את החוכמה היוונית חושך, וממילא גם ברור שהאור הגדול אותו אנו רוצים להאיר הוא האור שמגלה שכל החוכמה והתבונה, כל ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית, הפסיכולוגית והרפואית, עניינם לקדם אותנו בדבקותנו בקב"ה, בעבודת ה', בהקמת ממלכת כהנים, ולהביא את העולם כולו למצב שכל בין האדם יכירו את ה' וידעו שהוא המקור לכל החכמות. חכמנו לאורך הדורות, למדו אותנו שניתן להיות בקי גם בחוכמות החול ועם זאת להיות ירא שמים ועובד ה'. כפי שעשה הרמב"ם שעל אף היותו חכם גדול בחוכמת התורה, הוא היה גם רופא גדול. וכמוהו עוד גדולים וחכמים מחכמי ישראל.

יהי רצון שנזכה בימי החנוכה הללו, הבאים עלינו לטובה, להאיר מן הבית כלפי חוץ, ויזכו רבים לגלות את האור הטוב.

מגישים: יניב אלישייב ונועם לילה

ז' חנוכה

גבורתה של יהודית

בחנוכה יש מנהגים שונים, ביניהם אכילת מאכלי גבינה, זכר למעשה גבורתה של יהודית ממשפחת החשמונאים. בדומה ליעל השתמשה בחלב לשם הצלת עם ישראל. וכך היה 

המעשה: הולופרנס,  שר צבאו של נבוכדנצר מלך בבל, נשלח לכבוש ולהמיר את דתם של עמי האזור. לאחר כיבושים קלים וללא התנגדויות,בדרכו לכיבוש ירושלים, הגיע לשומרון וחנה ליד העיר הקדומה: "בתוליה". תושביה היהודים של העיר ניסו למנוע מבעדו להגיע לירושלים ולנתץ את המקדש, אשר זה מכבר טוהר על ידי המכבים. הולופרנס הטיל מצור כבד על העיר. ובעוד התושבים חוששים לגורלם, קמו אנשים אשר דיברו על ליבו של המלך עוזיהו להכנע לכובש שהיה ידוע באכזריותו. עוזיהו הודיע לאנשיו: "נמתין עוד חמישה ימים לנס האלוהי, ואם זה לא יבוא, נכנע". ואז קמה אשה יהודייה בשם יהודית, שהיתה אלמנה יפה ועשירה ויצאה לעשות מעשה נועז ובלתי יאומן לסילוק הכובש וביטול העוצר. יהודית הנחושה, הצליחה להכנס למחנה צבא האוייב, אשר שכן ליד העיר בתוליה. ובעזרת חכמתה הקסימה את הולופרנס שר הצבא האכזר של נבוכדנצר מלך בבל. תכניתה היתה לשחק את המרגלת המעבירה הודעות לכובש,על מצב העם ביהודה ובבתוליה. כדי לסייע לכיבושה של  העיר. הולופרנב בטח והאמין ליהודית ונשבה בקסמיה. הולופרנס  הזמין את יהודית למשתה, וזו ניצלה את ההזדמנות היא האכילה והשקתה את הולופרנס עד לא ידע. ובעוד הולופרנס שיכור כלוט, נם את שנתו העמוקה במיטתו, לקחה יהודית את חרבו, ובעוז רוח, כרתה את ראשו, הכניסה אותו לתרמילה וחזרה ל"בתוליה" עירה הנצורה. כמנצחת. הראש הוצג לראווה קבל עם ועדה, והשמחה היתה גדולה, כפי שהיה נהוג בימי קדם, גם בקרב היהודים.

ח' חנוכה

כל החגים אותם אנו חוגגים במהלך השנה חיובם מהתורה, מלבד חנוכה ופורים, שהם מהתורה. כאן עולה השאלה מה היה מיוחד בשני אירועים אלה, של חנוכה ופורים, שחכמינו ראו לנכון לקבוע אותם לדורות. הרי אם נפתח את ספרי ההיסטוריה של עם ישראל לאורך הדורות, נראה אין ספור אירועים שעברנו. בין אם זה היה אירועים של הצלה, של שמחה ועוד. אם כן, לשם מה ראו חז"ל לבחור בחנוכה ובפורים כאירועים שיציינו אותם לאורך הדורות? הקב"ה כרת ברית עם ישראל, על כך שהוא יחיה לנצח, בבחינת "עם ישראל חי וקיים". הברית הזו, הינה גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה פיסית. כאשר אנו בוחנים את הסיפור בחג הפורים, אנו מגלים שהמן הרשע, רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. ללא קשר לגיל שלהם, לאמונה שלהם, לכלום – פשוט להשמיד את כולם. את התוצאה כולנו מכירים – "ומרדכי משנה למלך…". לעומת חג הפורים, בחנוכה היוונים לא רצו להרוג אותנו מבחינה פיסית, אלא כל עניינים היה, להשמיד אותנו מבחינה רוחנית. לא הייתה להם בעיה שנחיה, העיקר שלא נקיים תורה ומצוות. שני החגים האלה, באים ללמד אותנו, כאבות טיפוס, על ברית הנצח בין עם ישראל לריבונו של עולם. נכון, פעמים נראה שהינה אויבנו מצליחים כמעט להשמידנו, בין מבחינה רוחנית ובין מבחינה פיסית (כדוגמת האינקוויזיציה והשואה הארורה), ותמיד בני ישראל יוצאים ביד רמה. הברית חיה וקיימת, הן בימים ההם והן בזמן הזה. יישר כוח לתלמידי כיתתי על ההשקעה בהכנת דברי התורה, יהי רצון שיראו ברכה בעמלם.

הרב אורן זרגרי – מחנך הכית