פרשת וישלח

מה יותר מפחיד , שמא אהרג?

או שמא אהרוג?!

פרשת וישלח

עניין זה מביא רש"י בפירושו על הפסוק בפרשתינו "וירא יעקב מאד ויצר לו".

"וירא וייצר" – וירא שמא יהרג . ויצר לו – אם יהרוג הוא את אחיו" (רש"י פרק לב' פסוק ח').

כלומר יעקב פוחד שמא יפול הוא בקרב עם עשיו, ושמא יהרוג הוא את עשיו.

פרשן רש"י המרכזי ,"השפתי חכמים" ,  שנדפס באמסטרדם על ידי רבי שבתאי בס במאה ה-17, מעלה 2 שאלות על פרשנות רש"י :

הראשונה: הרי הקב"ה כבר הבטיח ליעקב שיחזור לארץ ואם כן מהיכן הפחד שמקנן בו?!

והוא מביא לכך 2 תירוצים –הראשון : יעקב מפחד שמא חטא ו בגלל החטאים לא יקיים הקב"ה את ההבטחה.

התירוץ השני: שהרי הבטיח להחזירו לארץ ישראל ולאו דווקא אל בית אביו , והוא כל כך רצה לחזור לבית אביו …

אבל לרב בס יש הסבר ארוך שבו הוא מביא ממש את התורה המוסרית הגדולה של היציאה לקרב חשיבותה והזכות או החובה המוסרית של כל לוחם.

שהרי מדוע בכלל יעקב חושש מלהרוג, הרי:" הקם להורגך , השכם להורגו"?!

ואנחנו רואים כמה יעקב מתחנף לאחיו עשיו לפני שהם נפגשים , ואם כן הרי פניו לשלום ואם בכל זאת ינסה עשיו לתקוף אותו יילחם יעקב.

אז מהו החשש של "וייצר לו"?

אלא מביא השפתי חכמים כמה עקרונות:

  1. שמא יעקב יהרוג את עשיו ובצדק , אך עניין זה יגרום צער גדול לאביו יצחק שבכל זאת אהב מאד את עשיו – שנשאר עימו כל השנים ודאג לו – ומשום כבודו של אביו לא רצה לגרום לו צער כה גדול והוא מוכן לשלם מחיר על כך…
  2. שיעקב פחד שיהרוג אנשים של עשיו , שלא באו להורגו ובמלחמה נפגעים גם אנשים שנקלעו למקום בעל כורחם.

"ויעקב היה ירא שמא יהרוג אותם מכח בלבול המלחמה".

מלחמה גורמת לבלבול גדול , היא טומנת בחובה ,כעס ,גאווה, ומידות אחרות היכולות להשפיע על נפשו עד שהוא לא יחשוב שהמלחמה הייתה כדאית .

איזה נפלא שצבאנו נקרא: צבא הגנה לישראל שהרי רואים אנו רק בדיעבד את המלחמה וכהגנה בלבד (גם אם בפועל אנו תוקפים קודם לכן).

ידוע שחז"ל היו אמביולנטיים ביחסם לחשמונאים , ואחת הסיבות היו, שהם היו כוהנים שהובילו את המלחמה ביוונים.

וכי איזו ברירה הייתה להם ?! הרי רצו למנוע מהם את עבודת האלוקים ?! טימאו את בית מקדשם ושלטו ביד רמה ועריצה בכל יהודה ?!

אלא הגמרא בירושלמי ואף במקומות אחרים מדגישה כי לכהן בכלל יש בעיה להילחם – שהרי מקום מלחמה זהו המקום בו נטמא האדם והאומה כולה בטומאת היום – שהיא הטומאה הגדולה ביותר , ואיך הכהן שהוא הסמל לטהרה  (שהרי רק כהן טהור יכול לעבוד בבית המקדש ),איך יכול הכהן המייצג את הטהרה בעיניין להיות מעורב ביצירת הטומאה הגדולה ביותר?!

נכון שלפעמים אין ברירה – וגם הכהן יוצא למלחמה , ויש כהן מיוחד לכך "כהן משוח מלחמה" – המעודד הלוחמים היוצאים לקרב ואולי במידה מסויימת מנחם את היוצאים למלחמה כי למרות שיפלו חללים גם בצד השני – הרי שמלחמתם צודקת.

צוות יקר וחשוב!

כל מי שמקריב מזמנו , ממרצו , ממחשבתו , מכספו , לעיתים שואל את עצמו האם הקורבן שהקריב אכן שווה את זה , והאם "הנזק העצמי " לא גובר על התועלת שבמעשיו ואולי אף שמעשיו גם אם הם צודקים , גורמים לו לקושי בחייו הפרטים .

מורה – שעומד מול סיטואציות מורכבות , מעניש וכועס האם אין חשש שהוא גם מרגיל עצמו בכעס או בנקיטת דרכי ענישה ?! ועומד בעצם בפני אותה הבעיה שעמד מולה יעקב?

אלא חייבים לומר – שכרגע שהמשרה מוצדקת וברור לו כי הוא נוקט בדרך החינוכית שלו (גם אם היא קשה)רק על מנת לפתור את הבעיה ולקדם את הצד שמולו – הרי שאל לו לחשוש כי זה ישפיע על נפשו , וכך גם במישור הלאומי במלחמתנו על עמנו וארצינו .

                                                                 שתיהיה לכולנו שבת שלום