פרשת האזינו – חג סוכות

פרשת האזינו היא ממש הסיום של ספר דברים והתורה כולה, ומדגישה שוב את התוכחה המגולה והחבויה , כמו גם דברי סיכום לפני הברכות של השבטים וסיומה הרשמי של התורה בפרשה הבאה: "וזאת הברכה" , אותה נקרא כמובן בשמחת תורה.

בסוף פרשתינו אנו נפגשים בפסוק: "ויכל משה לדבר את כל הדברים , האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם" : שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום..כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם  ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה….(פרק לב' פסוק מה'-מו')

אחרי ימים רבים בהם משה מקדיש את זמנו וליבו לציבור האדיר שעומד מולו הוא מבקש לכאורה רק "תשומת לב" – חשבתי לעצמי מדוע משה מבקש רק תשומת לב לכל הדברים , למה לא עבודה קשה ועמל , ומדוע הוא חושב כי "רק" תשומת לב תביא את העם לכך שדברי התורה והמוסר יהיו :" כי הוא חייכם"?!

הרב אביגדור נבנצאל (רבו של הרובע היהודי) כותב בספרו כי תשומת הלב היא זאת שמחברת בין ההישג הרוחני לעולם המעשה.

לא צריך לחיות בעולמות עליונים , ולחשוב ששם אנו צריכים להיות כל חיינו , אלא חייבים לעבור לעולם המעשה.

לא חייבים לעשות מעבר רדיקאלי אלא "רק" תשומת לב.

בשביל להגיע לרמה רוחנית גבוהה צריך עמל רב – מראש חודש אלול התאמצנו אבל עכשיו צריך בעיקר תשומת לב.

משה רבינו מבין כי דבריו חדרו ללב העם והם נמצאים בשעתם היפה ביותר , בהתרגשות גדולה לפני הכניסה לארץ ובטח חושבים לעצמם מה הם צריכים בשביל להישאר בהתעלות זו ותשובת משה – תשומת לב.

 במעבר בין יום הכיפורים לימי החול ואפילו לחג הסוכות , אנו זקוקים להמון כלים על מנת לצלוח מעבר זה בשלום , כפי שכותב הרב קוק בסידורו עולת ראי"ה ( ח"ב): "על ידי העליה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה , וצריכים שמירה מכל מכשול , כשפוגשים בעינייני העולם הזה , ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחיזוק של חזרה לעינייני העולם".

אז משה רבינו מבין שאם ידרוש מהעם דברים גדולים אולי לא יעמדו בהם – לכן הוא דורש רק תשומת לב קטנה ואולי מוגבלת שרק בעזרתה נוכל לחבר את הדברים הגדולים לעיניינים הקטנים.

מי מאתנו לא זקוק לתשומת לב , ולמי מאיתנו אין מי שסובבים אותו שזקוקים למעט תשומת לב, ולמי מאיתנו אין " פכים קטנים" שאפילו בעזרת תשומת לב קטנה ופשוטה הוא יכול להתקדם ואף לקדם אחרים.

בואו ניקח לנו תשומת לב קטנה על מנת שחיינו יהיו מלאים ונדע לעבור ממשימה למשימה , מיום הכיפורים לסוכות , מתאוריה למעשה , מרוח לחומר , מבית הכנסת לסוכה , מתקיעת השופר ל-4 המינים ומהרצינות של הימים הנוראים לשמחה של סוכות , שגם היא תגיע לשיאה בשמחת תורה , גם ממנה נאלץ  ל"נחות" – אבל עד אז חג שמח ושבת שלום.

                                                                                  בברכת שבת שלום וחג שמח

הרב ספי שרמן