שבת תשובה – פרשת וילך

גורלה של שבת תשובה נקבע מראש – היא בין ראש השנה ליום הכיפורים.

במרכזם של עשרת ימי תשובה , שממש מאפילים עליה בעוצמתם הגדולה, אך בכל זאת יש בשבת זו הזדמנות מיוחדת לעסוק בדברים שאין לנו זמן אליהם בראש השנה ויום הכיפורים.

בראש השנה וביום הכיפורים אנו בבית הכנסת שעות רבות , מנצלים את זמנינו לתפילות , ובעודי כותב דברים אלו אני שומע ברדיו על אירועי סליחות גדולים שיערכו בעיר ירושלים ובכל רחבי הארץ.

כבכל בוקר אנו מרחיבים בתיכון את זמן התפילה ואומרים גם סליחות , אומרים בהם את הוידוי – שהוא עיקר התשובה (עפ"י הרמב"ם) עורכים התרת נדרים , כפרות ועוד מנהגים נוספים.

אולם בשבת תשובה שהיא בין יום הכיפורים לראש השנה אין שום דבר ממשי ומעשי שניתן לעשות על מנת לעשות תשובה , אפילו וידוי שהוא עיקר התשובה,  והוא לבטא את הסליחה והחרטה – הוא אסור בשבת.

ואם כן איך עושים תשובה בשבת?

נכון יש את ההפטרה המיוחדת – "שובה ה' עד ה' אלוקייך ", אך זוהי הפטרה שמקומה בסוף הקריאה בתורה – כשאר ההפטרות בכל השנה.

מצאתי אצל מורי ורבי הרב עמיטל זצ"ל בספרו "עת רצון" , את הרעיון המדהים של התשובה בשבת.,  ללא וידוי וסליחות ותחנון.

הרב עמיטל מביא את המדרש  (תנחומא) שמפרש את קריאת פרשת "וילך".

"אין וילך אלא לשון תוכחה". ואילו את דברי הרמב"ן (פרק לא' פסוק ב') שוילך = דברי נחמה.

כלומר :פיוס , על כך שמשה לא נכנס לארץ "בגלל" עם ישראל והוא מבקש מהעם שלא יקחו את האשמה על עצמם .

אז וילך זה פיוס או תוכחה?! (שהם לכאורה הפכים!)

מסביר הרב עמיטל – יש פה דברי פרידה אבל תוכחה נסתרת שבאה לידי ביטוי בשתיקה רועמת.

כך גם התשובה בשבת : כדברי הרב עמיטל :" תשובת השבת אם כן היא תשובה של התבוננות " (עת רצון עמוד 232)

כבר בפרשת ניצבים , אנו פוגשים את התיאור של התשובה : "והשיבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיכך ה' אלוקיך שמה" ( דברים ל' א'-ב').

יש תשובה מעשית הבאה לידי ביטוי בתפילות , בוידוי , בסליחות ובמנהגים נוספים ויש תשובה שבאה לידי ביטוי בהתבוננות שקטה .

אבל מחלק הרב עמיטל את תשובת ההתבוננות לשתיים .

ההתבוננות של הכלל – בגורל האומה וההתבוננות של היחיד – בעצמו ובתוכו.

ההתבוננות מדריכה אותנו לעומק – לא רק למגר את הרע שנמצא סביבנו ,אלא להביט פנימה לשורשים , להתחלה ולנסות להבין מדוע פרץ הרע ואיך ניתן למנוע זאת לעתיד.

חברים יקרים!

שבת תשובה מזמנת לנו פסק זמן מעבודת התשובה , להתבוננות פנימית , אישית בשנה החולפת , בחודש הלימודים האחרון – במשפחתנו , בתלמידנו , אבל זכרו לא רק ברע אלא התבוננות גם בטוב.

תוך כדי כתיבת הדברים , אני מקבל בוואטצאפ שהניתוח של בת אחייניתי בת חודש הצליח, לאחר שיום שלם אמרנו תהילים ותגובתי הייתה – עכשיו להמשיך לומר תהילים – "מזמור לתודה" , לא לשכוח גם את הטוב שהקב"ה משפיע עלינו , כך שהתבוננות התשובה צריכה לעסוק גם בו.

שתיהיה לכולנו הזדמנות להתבונן למגר שורשי הרע וגם בטוב שהיה ויש לנו ובנו , וזה נכון גם בפרט וגם בכלל.

                                                 בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה

                                                            הרב ספי שרמן