פרשת עקב

"ועתה ישראל מה   ה' אלוקיך דרש מעמך , כי אם ליראה את ה' אלוקים, ללכת בכל דרכיו  ואהבה אתו."  (דברים  י' , יב, )

לאחר פרשת התוכחה ( דברים –  חזון ) ופרשת הנחמה ( ואתחנן – נחמו)  מגיעה פרשת עקב , אני קורא לה פרשת השיגרה.

ובה ברכת המזון שהיא הברכה  היחידה שהיא מן התורה בציווי מפורש  – " ואכלת ושבעת וברכת " וכן פרשת קריאת שמע השניה ,

שהיא   כולה עוסקת  לא בהתלהבות הראשונית של קבלת עול מלכות שמים אלא במצוות היומיומיות של עליות וירידות , ועוד .

בתוך כך יש את הפסוק שבו  האלוהים אומר – מה הוא דורש מאתנו – לירא ממנו , ללכת בדרכיו, ולאהוב אותו.

מהי אותה יראה?!

בדרך כלל על ההליכה בדרכיו ועל האהבה רבות מדברים אבל על יראה פחות .

הגמרא במסכת ברכות (לג) עוסקת בפרשנות ליראה זו – וברור שם לגמרא שיראה זה יראת שמים.

חשבתי לעצמי מדוע היראה המושלמת קרויה יראת שמים !

זה לא יראת אלוקים?!

מהי המשמעות של ההדגשה וההבנה של חז"ל  בהגדרת יראה מושלמה כיראת שמים !!

האמת שיש לי  בעיה קצת במושג שמים , כי אנו מאמינים שריבונו של עולם נמצא תמיד בכל מקום, ולכן " יראת המקום " או יראת אלוהים , זהו מושג שלכאורה יותר חזק.

והגמרא שם מביאה את דברי רבי שמעון בר יוחאי "אין לו להקב"ה בבית גנזיו , "אלא אוצר של יראת שמים ".

כלומר יראת שמים זהו מושג מופשט, שעל ידו מגדירים את היוראה כלפי האלוהים.

הבן איש חי בפירושו לגמרא  ( בן יהוידע על מסכת ברכות לג ), מפרש כי השימוש במושג שמים הוא כי השמים מעורבים מאש ומים שני ניגודים  השוכנים אחד עם השני, וכן גם היראה מאלוקים .

האדם צריך לגלות יראתו מאלוקים לא רק שנוח לו , אלא ובעיקר  כשקשה לו, שזה  מתנגד לחוקי הטבע , אזי מתגלה יראתו והשלמתו עם יראי  השמים. אולם מצאתי אולי הסבר נוסף.

בוויכוח שמצאתי בספרו של דוקטור מאיר בוזגלו (שפה לנאמנים), מתווכחים פרופסור שלום רוזנברג והרב מורדכי ברויאר במושג         " תורה מן השמים "  ( בהקשר לביקורת המקרא)

פרופסור רוזנברג  טוען כי שמים זה במובן הרחב של המילה ,

והרב ברויאר חושב , ששמים במובן הצר.

לא אכנס לוויכוח בין שני הענקים אלו אנסה להיעזר בתפיסתו של פרופסור רוזנברג ( ולא בגלל שהוא חותני …) על מנת להסביר את המושג שמים בהקשריו השונים. אם לפי הבן איש חי שמים זה מודל לניגודיות  , אצל רוזנברג זה מודל לפתיחות להשוואה ולרוחבה של התורה ההלכה והקשר לאלוקים .

הקשר לאלוקים הוא רחב כרוחב השמים , ניתן להכיל בו כמעט הכל ובעוד שיש בוודאי מספר אקסיומות שאנו חייבים לקבל.

אין לפחוד מרוחות רעות המתקרבות ובאות לעולם , ואין לחשוש מתופעות ומדעות שלכאורה נראה שקשה או בלתי אפשרי להכילן.

השמים – היראה  והתורה הם רחבים  מאוד ויכולים להכיל 70 פנים ודעות. זוהי הפרשנות ליראת שמים כפי שמפרשים חז"ל את המושג   " ליראה אותו ",

צוות יקר וחשוב

מקצוע ההוראה הוא כשמים – רחב ומכיל.

אחד מהיעדים שלנו – לשנה הקרובה הוא ההכלה .

אנחנו עושים זאת כבר  שנים רבות, אבל עדין מבקשים להכיל כל תלמיד באשר הוא .

ההכלה היא תפיסת עולם שכמובן נפרטת לפרטים יש לה גבולות כמובן  , אבל מרחביה גדולים מאוד – צריך רק להיזהר לא ללכת לאיבוד בתוכם.

מאחל לכולנו שנה של ההכלה  תוך כדי חידוד היראה והאהבה.

                                                                בברכה שבת שלום

                                                                  הרב ספי שרמן