פרשת פנחס

את פנחס ואת מעשיו פגשנו כבר בסוף הפרשה הקודמת וכבר כתבנו רבות עליו ועל מעשיו – קנאתו , מעמדו ומשמעותם לדורות.

נתעכב הפעם על 2 פרשיות הנמצאות בפרשתינו .

פרשת המנהיגות ופרשת קורבן התמיד.

לכאורה 2 פרשיות עוקבות אשר אין בניהם קשר.

הראשונה – מופיעה, כשהקב"ה אומר למשה לעלות על הר העברים , לקראת מותו , ואז אומר לו למנות מחליף וההגדרה למחליף הלוא הוא יהושוע בן נון.

השניה – קורבן התמיד כמבוא לקורבנות השבת , ראש החודש והחגים  (שהרי כבר נצטוינו בקורבן זה בפרשת תצוה).

אולם סמיכות הפרשיות צריכה להדליק אצלינו "נורה אדומה" למשמעות עמוקה , שהרי לימדונו חז"ל כי אין מקריות בתורה ופרשיות סמוכות, יש להן משמעות רוחנית , ערכית עמוקה שעלינו ללמוד.

הרמב"ן קושר את פרשת קורבן התמיד לפרשית חלוקת הארץ שצויינה קודם לכן בהקשר לדרישת בנות צלופחד לקבל נחלתן:" כי אחרי שאמר לאלה תחלק הארץ , צוה להשלים תורת הקורבנות שיעשו כך בארץ כי במדבר לא הקריבו מוספים".

כלומר: על מנת לחבר בין חלוקת הארץ ובין עבודת הקורבנות שתנהג רק בארץ הסמיכו את 2 הפרשיות.

קצת קשה שהרי באמצע יש לנו את מינוי יהושוע כיורש למשה ובעצם פעם ראשונה בחירת מנהיג לעם .(בחירת משה בסנה ובמצרים הייתה יחודית מאד)!

אולי ניתן לומר שיהושוע שנכנס לארץ וכובש אותה , הוא המחבר בין המדבר לארץ ישראל ובין חלוקת הארץ ובין הקורבנות שנקרו בה כשנגיע למנוחה ונחלה אולם עדין יש פה הסבר לסמיכות הפרשיות – הסבר קונבנציונלי.

לפי רש"י הסמיכות מתכוונת לקשר שבין מינוי המנהיג שמשה מבקש: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות". ובין מעשי האדם אל מול האלוקים, וכדבריו :"מה אמור למעלה , יפקוד ה' , אמר לו הקב"ה עד שאתה מצווני על בני צווה את בני עלי".כלומר: אתה מבקש מנהיגות ואני גם מבקש משהו – את קורבן התמיד.

אבל שוב אין פה קשר ישיר בין המנהיגות ובין קורבן התמיד ושבה וצפה השאלה מדוע ומה הכוונה?

"אור החיים" הקדוש , מקשה הקושיה ומתרץ:" צריך לומר למה סודר פרשת הקורבנות , במקום זה אחר מינוי יהושוע"?!

ומתרץ: "ואולי שבא לומר שאם ירצה יהושוע להקריב תמידים ומוספים משלו , שאינו רשאי , הגם שדין ציבור יש לו .. לזה סדר מצווה זו אחר מינוי יהושוע וציווה בה שתהיה מול צבור."

אחרי שאנו קוראים על מינויו של יהושוע : " ונתת מהודך עליו" , "כאשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם" , "ולא תיהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" . המנהיג נמצא בתוך העם ובראש העם  ורוח ה' פועמת בו, המדובר במישהו אשר יונק את כוחו מריבונו של עולם ומן העם, מנהיג עליו , שיכול כמעט הכל , יונק את כוחו גם מאלעזר בן אהרון הכהן מן הקודש ממש.

אולי נחשוב שמנהיג שכזה שיש לו דין של ציבור בעצמו – אנו יודעים שכשהוא טועה בהוראה בשוגג הוא יביא קורבן צבור – כצבור, אולם עדיין את קורבן התמיד והמוסף אינו יכול להקריב במשכן שהרי הוא אומנם כצבור אך אינו הצבור ממש וכל קורבן אישי שלו לא יעלה על הדעת שיוקרב כקורבן אישי.

כשאדם מתמנה למשרת מנהיגות , הוא מאבד את הפרטיות שלו , הוא צריך לקחת בחשבון שכאיש ציבור הוא חשוף לעיני כל , מצד אחד אין לו פרטיות וצריך הוא להבין כי לפעמים דעותיו הפרטיות שנאמרו בבית המדרש פנימה בקרב תלמידיו וידידו , אל להן להאמר בעיני כל.

אם יש מנהג או דעה נוהג או רעיון שעשה בתוך ביתו או בית מדרשו – הוא צריך לחשוב איך מתרגמים זאת לזירה הציבורית.

אל תחשבו לרגע שאני מצווה פה למאן דהו לשנות את דרכו ואולי זה לא מתאים לכל אחד – אבל צריך להבין כי מנהיגות אין לה פרטיות גם לא במעשיו שהיו בעבר וכשעבר האדם למנהיגות מתגלים או נלקחים בחשבון …

צוות יקר!

עברנו שבוע שבו התגלו ובאו לידי ביטוי עיניינים ודעת אישית של מנהיגים, בל נתפלא על כך, חשוב שידעו מנהיגנו – להיות רגישים לכל דעה ועניין וכן לקחת בחשבון כי כשהגיעו למנהיגות קורבן התמיד הוא ציבורי ולא אישי.

כאיש עסקים אתה רשאי לעשות עסקים, עם כל אחד אבל כמנהיג , פה הדרישות המוסריות מחמירות גם כרב בתוך בית המדרש אתה יכול לקבוע את דעותיך אבל במשרה ציבורית קח בחשבון שצריך התנהלות שונה ואם זה לא מתאים לך גם טוב…

שמעתי פעם שבכנס של הרבנות במקום מסוים הגישו אוכל עם הכשרים מגוונים רק לא עם הכשר הרבנות…בתוך ביתך תחמיר או תנהג כאוות נפשך אבל כשאתה במשרה ציבורית  השיקולים שונים..

ועוד טיפה לגביי " קורבן התמיד" – גם לאחר שנים רבות של חינוך – קורבן התמיד הוא בעיני הספור המרכזי במנהיגות – איך הופכים זיק , אש , התלהבות , לתמיד…

                       שתיהיה לכולנו המשך חופשה נעימה

                                 וצום (יז' בתמוז) קל.

                                                                                     בברכת שבת שלום

                                                                                       הרב ספי שרמן